אם הייתי שוטרת תנועה

כמה פעמים קרה לכם, תוך כדי נהיגה, שחשבתם לעצמכם, שאם הייתם שוטרי תנועה הייתם מורידים מהכביש את הנהג שחתך אתכם כמו פרא אדם או אחר שעבר באור אדום או לא ציית לתמרור תן זכות קדימה? לי זה קורה פחות או יותר על בסיס יומי. בדמיוני אני מחלקת דו"חות תנועה לנהגים, שולחת אותם לכלא ולפעמים אפילו מגלה אותם לחו"ל, כל דבר שירחיק אותם מהכביש שלי. על אותו בסיס יומי אני גם בטוחה, ללא כל צל של ספק, שאם הייתי שוטרת והייתי עוצרת נהג כזה הוא היה דורס או דוקר אותי, אז מזל שאני לא.

מה שכן, אני מברכת אותם בלי הפסקה. מברכת שיהיה להם פאנצ'ר בשני גלגלים, מברכת שיגמר להם המצבר, מברכת ולוקחת נשימות עמוקות, מברכת ומדקלמת לעצמי "הוא לא שווה את זה" ו"עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע" ושאר מנטרות שאמורות לעזור לי להישאר בחיים.

למזלי כאן בבלוג שלי אף אחד לא יכול לדרוס אותי, גם לא לדקור, ואני יכולה להוריד מהכביש את מי שאני רוצה, אז הנה הרשימה של מי שהייתי מורידה כבר עכשיו מהכביש (או לכל הפחות נותנת לו דו"ח) ומראש סליחה על ההכללות. אני בטוחה שאתם אחלה נהגים ויופי של נהגות.

אופנוענים חותכים- אופנוענים שחותכים או עוקפים בצורה מסוכנת מפחידים אותי. אני מסתכלת במראות ומחפשת אותם כל הזמן. הם מהירים, הם חמקמקים ומספיקה שניה של חוסר תשומת לב כדי בטעות לפגוע בהם. רק הבוקר בעודי פונה ימינה עקף אותי אופנוע מצד שמאל וניסה להידחף לפני למסלול. כשיישרתי את ההגה כדי להשתלב בתנועה הבחנתי בו, לחצתי חזק על הברקס כדי לא לפגוע בו, הוא לחץ על הגז ושעט קדימה. בפניה הבאה הוא עשה את אותו "תרגיל" לנהג אחר שלא הבחין ופגע בו. לאף אחד מהנהגים תודה לאל לא קרה כלום אבל כלי הרכב נדפקו קלות. האחריות אולי משותפת לשני הנהגים, אבל כשראיתי שמדובר באותו נהג אופנוע, איך לומר, לא ממש הייתי מופתעת.

נהגי סללום– נהגים שיעשו סללום ואפילו יעברו לנתיב הנגדי או יצפרו בקולי קולות, העיקר לא לתת לך לצאת ברברס מחניה ולהשתלב בתנועה בצורה בטוחה. אם אתם צופרים זה אומר שראיתם אותי, אם ראיתם אותי תורידו את היד מהצופר ואת הרגל מהגז ותנו להשתלב.

הולכי רגל בעזרת השם – אני גרה על הגבול שבין רמת גן לבני ברק, כך יוצא שהרבה מהולכי הרגל בשכונה דתיים. לא ברור לי למה אבל זה באמת קורה לרוב עם דתיים שחוצים את הכביש לא במעבר חציה, הולכים על הכביש כאילו הם בטיילת של תל אביב ותמיד לתוך האוטו שלי. אולי האמונה בהשגחה עליונה כל כך חזקה שהיא מבטלת את הצורך להסתכל ימינה ושמאלה לפני שחוצים כביש או באופן כללי ללכת על המדרכה, כי כשהכל ממילא בידי שמיים זה מיותר. אז השגחה ואמונה הם דבר יפה ומבורך אבל הייתי שמחה אם הם היו מפסיקים להעמיד אותם למבחן דווקא כשאני עוברת שם עם האוטו שלי? אני רק בן אדם ואני עלולה לפספס ושיתוף פעולה עשוי להשאיר אותם בחיים ואותי מחוץ לכלא.

רוכבי אופניים חשמליות – זאת באמת צרה שאני חוששת שאנחנו רק בתחילת הדרך שלה. ביטחון עצמי מופרז ולא ברור האופניים האלה משרים על רוכביהם. פשוט תורידו את היד מהגז ותפסיקו לנסות להרוג אותי כהולכת רגל או להיכנס לי מתחת לגלגלים כשאני נוהגת. במיוחד כשמדובר בבני נוער שלא עברו שיעורי נהיגה על אופנוע או רכב ולא מכירים את חוקי התנועה.

נהגי מוניות שירות – הכביש שייך להם אז לא להתעסק. באמת לא מרגישה צורך להרחיב יותר מדי בנושא. מעולם לא הרגשתי בטוחה בתור נוסעת בתוך המונית ומשתדלת לשמור מרחק גדול מהם בתור נהגת.

נשים שנוהגות כאילו יש להן מחסום עיניים של סוסים – הנשים האלה שלא מסתכלות ימינה ושמאלה, רק ישר. לא נותנות זכות קדימה ולא מאפשרות להשתלב לתוך המסלול שלהן. מבחינתן הן לבד על הכביש. נכון, הן לרוב לא גורמות לתאונה, אבל ממש מעצבנות. למה אתן מחזקות את הסטיגמה של נשים ו"לא יודעות לנהוג"? יש לאוטו שלכן מראות? תשתמשו בהן. יש לו חלונות? תסתכלו דרכם. אתן לא לבד על הכביש ואתן לא מקבלות תעודת הצטיינות על התעלמות מהסביבה. איך קורה תמיד שכשרכב נותן לי להשתלב בכביש זה נהג ולא נהגת?

בקיצור, עשו טובה, סעו לאט ובזהירות!