מה אתם הייתם עושים?

אני לא יודעת מה הייתי עושה. לפחות באחד מתוך שלושת המקרים שהציג חיים הכט בתכנית שלו אתמול, אני לא יודעת מה הייתי עושה.

אם לא יצא לכם לראות, הנה תקציר. בתכנית הוצגו שלושה מקרים שונים בהם בדק הכט כיצד עוברי אורח מגיבים. במקרה הראשון ילד רעב מסתובב ליד דוכן פלאפל, מחפש אוכל. המטרה היא לבדוק מי יקנה לו אוכל ומי לא. במקרה השני בעל מפעיל אלימות כלפי אשתו באמצע הרחוב. המטרה לבדוק אם העוברים ברחוב יסייעו לה או לא. במקרה השלישי אישה חונה בחניית נכים, בחורה בכיסא גלגלים מבקשת לחנות את הרכב באותה חניה, בין השתיים מתפתח ויכוח, המטרה, שוב לבדוק אם עוברי אורח יסייעו לה.

ניסיתי לחשוב ביני לבין עצמי מה הייתי עושה אם הייתי רואה בעל מתנהג באלימות כלפי אשתו באמצע הרחוב, המקרה השני שהציג הכט, אני מתביישת להודות אבל כנראה לא הרבה. הייתי מפחדת לחטוף מאותו איש אלים מכות או דקירה. הייתי מרחמת על אותה בחורה מסכנה אבל מפחדת להתערב. המקסימום שהייתי עושה זה מתרחקת קצת מהמקום ומתקשרת למשטרה. האם זה הופך אותי לבן אדם רע? חסר מצפון? שמחתי לראות שהיו אנשים שניגשו לעזור לאותה אישה. אני מורידה בפניהם את הכובע, אבל לא מצליחה להחליט אם המעשה שעשו היה בהכרח המעשה הנכון.

לפני שבוע מישהו נסע רברס והתנגש עם הרכב שלו ברכב שלי. מהר מאוד הגיעו למקום החברים שלו והמשפחות שלהם וכולם ניסו להסביר לי שאני טועה, שלא הרגשתי נכון, ושהם בכלל לא שמעו ״בום״, אז כנראה הוא לא התנגש בי. עמדתי מולם, יודעת שאני צודקת ועם זאת חסרת אונים. לשמחתי זה לא הגיע לידי אלימות. ועדין הסיטואציה בה אני לבד מול חבורה של 15 איש, כשכולם נגדי היתה מאוד לא סימפטית. אני מודה שהייתי שמחה אם איזה עובר אורח היה מתערב לטובתי, אבל לא יכולה לבוא בהאשמות כלפי אף אחד שלא עשה זאת.

כשפייבל גרמן התערב הוא הותקף באכזריות. כשעוד קשיש התערב גם הוא הותקף וחיפוש מהיר בגוגל מעלה אין ספור מקרי אלימות ורצח בגלל התערבות או מילה לא במקום.

אז עם כל הכבוד לסיטואציה הכביכול מאוד ברורה שמציג הכט והחובה להתערב, הנושא לדעתי הרבה יותר מורכב. הביקורת הסמויה ולא סמויה שהופנתה בתכנית כלפי אותם אנשים שלא התערבו והצגתם כאנשים רעים זאת דוגמא לשיפוט מהיר ולא לגבורה גדולה בעיני. נכון, לאחוז מסוים מהאנשים שחיים כאן במדינה ממש לא אכפת מאיש וזה עצוב. את היתר אולי נכון יותר להציג כאנשים שקוראים עיתונים ושומעים חדשות ומפחדים על החיים שלהם, כי הם מודעים לאנשים חסרי הגבולות שחיים כאן. אולי חלק מהם, כמוני, כבר חווה מקרה של אלימות בעבר ועכשיו מנסה לברוח מכאלה כמו מאש.

חצי שעה אחרי שההוא התנגש לי ברכב, הייתי עדה למריבה על כסא. נזכרתי בבחור שנרצח בחוף הים בגלל ריב על כיסא והחלטתי לא להתערב. יכול להיות שחיים הכט, אם היה במקומי, היה נוהג אחרת, אבל אני, את הרצון שלי להפוך את העולם למקום טוב יותר שומרת למקרים שנמצאים בגבולות היכולת שלי. אני אמשיך לעזור לשכן להעלות את השקיות עם הקניות הביתה, אני אציע לנערה שאני לא מכירה טרמפ כשאני אראה אותה סוחבת תיק כבד ואני אתן לסבתא שנמצאת לפני בתור קופון שנמצא ברשותי כי היא רוצה לקנות שוקולד לנכדים ואת הקופון שלה היא שכחה בבית.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרגש, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s